שירים; דעאל רודריגז גארסיה, תחיה שמול

דעאל רודריגז גארסיה

*

פִּתְאוֹם הִתְפַּלַּלְתִּי נוֹרָא
בַּמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת בְּתוֹךְ יָם שֶׁל חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה
וְקוֹל בְּגוּף שְׁלִישִׁי אָמַר לִי
אֲבָל בְּגִילְךָ כְּבָר לֹא מַאֲמִינִים בֵּאלֹהִים
בְּגִילְךָ זֶה כְּבָר אֱלֹהִים וִינְטֶג‘
יָשָׁן וְדָהוּי בְּקֶסֶם רַב
מַנִּיחִים אוֹתוֹ בַּחֶדֶר וּמַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁהוּא שִׁמּוּשִׁי.
אֱלֹהִים הוּא קִשּׁוּט לַמְּבִינִים בְּאָמָּנוּת דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם
אוֹ אָמָּנוּת הִיא אֱלֹהִים לַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהִים אוֹ שְׁנַיִם
וְהַחַיִּים הֵם שֶׁלֶד בַּרְזֶל.
וּפִתְאוֹם הִתְפַּלַּלְתִּי נוֹרָא

 ———-

תחיה שמול
פעמים

פְּעָמִים נִדְמֶה לִי
כִּי אַתָּה שָׁב וְנִגְלֶה לִי
בַּיָּפִים בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי לְבַקֵּשׁ
אוֹתָם בִּקַּשְׁתִּי
לוּ יָדַעְתִּי יָפְיָם
שֶׁרָחֲשׁוּ תְּחִלָּה כְּרַךְ שֶׁצַּר לוֹ הַמָּקוֹם
לָחֲצוּ כִּמְבַקְּשֵׁי לֵדָה
וּבָרְאוּ עִמָּם אֵיבָרִים אֵיבָרִים
שֶׁל מְתִיקוּת
וּפְעָמִים נִדְמֶה לִי
כִּי אֶת הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר
שׁוֹלֵחַ אַתָּה לִי
בַּאֲרִיזוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל חֶסֶד
שֶׁגַּם וְיָדַעְתִּי לֹא בִּקַּשְׁתִּי
גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה..