סימון המטרה שאליה שואפים להגיע, תוך זיהוי תכונות התנהגויות מכשילות או מקדמות לקראתה, הוא המפתח להצלחה. מדריך אינטליגנטי שרוצה לראות תוצאות
אינטליגנציה תוצאתית
היכולת לניהול עצמי ממוקד מטרה
דיתי קליין
מטר, 2014, 176 עמ'
בעת קריאת "אינטליגנציה תוצאתית" עלתה בדמיוני תמונתו של ברוך מאיר מ"סיפור פשוט" של עגנון, כפי שהיא מתוארת ברוב גאוניות בפרק ב' של הרומן: "הוא אינו שוקל בדעתו אם נמצאה לו זכות… ומבטל את רצונו מפני רצון אחרים כדי שתהא דעתו נתונה לעסקיו" (על כפות המנעול, עמ' סב–סג). אכן אינטליגנציה תוצאתית במיטבה, כפי שנראה בהמשך הדברים.
אבל כוונת הספר של דיתי קליין אינה להפוך אותנו למצליחנים ציניים, ומושג ההצלחה אינו דווקא זה המקובל, של הצלחה כלכלית מפוארת, אלא אותו סוג הצלחה סובייקטיבי שבו אדם חווה את פסגת שאיפותיו האישיות ביותר בכל תחום שבו בחר כמטרה. וכי מהי הצלחה? האם סופר גדול אך חצי אלמוני הוא אדם שהצליח? השאלה היא מהו הקריטריון שעל פיו הוא מודד את חייו. מי שמודד את הצלחתו לפי מושגים חברתיים מקובלים עלול לראות עצמו כמפסידן גם אם הוא עושה עבודה איכותית ומספקת. לכן יש חשיבות להדגשת הפן האישי של ההצלחה ולהימנעות מהחלת קריטריונים חיצוניים שאינם משקפים את הצרכים הנפשיים לאמיתם.
ספרי הדרכה מתפרסמים לעשרותיהם, ולעתים נראה שכבר אין מה לחדש; אותם רעיונות עולים שוב ושוב בצורות שונות בכל הספרים הטובים. הספר שלפנינו אמנם מטמיע רעיונות המצויים בספרים ידועים, אך בונה מדרגה נוספת העשויה ליצור שדרוג של יכולות אישיות. אין זה ג'אנק פסיכולוגי מאלו המצויים למכביר, אלא ספר ידידותי שמאזן בין תיאוריה להדרכה, כאשר התיאוריה מובאת בקיצור ובקלילות וההדרכה בהירה, מוקפדת, רב־שלבית אבל לעתים גם תובענית למדי ודורשת מהקורא סבלנות. לאמתו של דבר "אינטליגנציה תוצאתית" אינו מיועד לקריאה בידורית אלא לעבודה אישית מוקפדת, משהו כמו אימון על ידי מדריך אנושי שאת מקומו ממלא הספר.
סמנכ"ל או חותנת
מהי אינטליגנציה תוצאתית וכיצד היא עובדת? ולפני הכול, מהי בכלל אינטליגנציה? המחברת מציינת שיש אינסוף דעות ותיאוריות על מושג זה, אך ברור היום שמלבד האינטליגנציה הלוגית והמילולית יש אינטליגנציות נוספות. הידועה ביותר היא הרגשית, וכן קיימות שבע האינטליגנציות של גרדנר, אך גם הן אינן סוף פסוק, וכנראה מספרן גדול יותר. כולנו אינטליגנטים אפוא, בדרגות ורמות שונות, אבל לא תמיד מצליחים לממש את כישורינו ("האדם הוא יצור אינטליגנטי מטבעו", אמר פעם פרופ' לייבוביץ' בהרצאת אורח ששמעתי באוניברסיטת בר־אילן, "אם כי לא תמיד זה ניכר…"). יש אנשים מזהירים שכישוריהם טמונים בקרן זווית, ולעומתם בינוניים המטפסים בסולם ההצלחה. נראה שקיים גורם סמוי המחולל הצלחות וכישלונות ואותו גורם אינו זהה לרמה השכלית ואף לא להשקעה בעבודה. גורם זה הוא לב מחקרה של ד"ר דיתי קליין, והספר כולו עוסק בפענוחו.
האינטליגנציה התוצאתית היא היכולת להשיג מטרה על ידי ניהול עצמי, והיא משלבת את כלל האינטליגנציות הייחודיות לאדם אך מקימה מפלס נוסף שממנו רואים את הנוף באופן יותר בהיר וממוקד. מושג המפתח הוא התמקדות בתוצאה. לפני כל פעולה יש לראות בעיני הדמיון והשכל את התוצאה המבוקשת: לפרסם ספר, להתקדם לדרגת סמנכ"ל, להגדיל את המכירות, לשפר את המראה, לכתוב דוקטורט, להתקבל ללימודי פיזיותרפיה, לרזות, להתחתן, להתגרש, לשפר את היחסים עם החותנת… אבל תמיד להתמקד בדבר אחד. והדבר האחד הזה חייב להיות מוגדר היטב ולא ערטילאי. אחרי שהמטרה מחוורת מתחילה החשיבה על הדרך להשגתה. שלב אחר הוא זיהוי התנהגויות מכשילות או מקדמות, נושא שהמחברת דנה בו רבות.
לדוגמה, עובד רב־כישורים שסובל מחוסר ביטחון וכל רוח נושבת מעיפה אותו לצדדים, ספק אם ישיג את מטרתו במלואה. וכמוהו דמות הפוכה, איש ריב ומדון שמתקוטט עם עמיתיו ומתנגש תכופות עם הבוס, או כל אדם אחר שהרגשות שלו מעבירים אותו על דעתו ועל שכלו, ועל כן הוא פועל באופן שמכשיל אותו. אלה דוגמאות קיצוניות, אך בחיים המקצועיים, הלימודיים והחברתיים יש מצבים רבים שבהם האדם מחבל בהצלחתו עקב התנהגויות הרסניות. וכאמור, הרסנות מתבטאת לא רק בתוקפנות יתרה אלא גם בהססנות והימנעות.
לפעול על פי היש הנתון בדרך להצלחה
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
צורך נפשי
קליין מדגישה שוב ושוב שהתנהגויות בלתי נכונות, שמקורן ברגשות, מבוססות על פרשנות סובייקטיבית לאירועים. וכאן הגענו שוב לברוך מאיר של עגנון: הוא נראה לנו אדם סימפתי, מחייך יפה לבלומה, מעניק נדבות לקבצנים, מופיע לתפילה בציבור כי אמרו לו שכך יאה, אינו מתווכח, זורם, עוקף רגשות. הוא נוהג לפי ההנחיות של הספר – מתמקד בתוצאה, נמנע מעשיית שטויות בשל רגשות ושומר את האנרגיות שלו למטרתו החשובה ביותר שהיא הצלחה מסחרית.
זאת דוגמה להתנהגות ממוקדת מטרה, אם כי כמובן התנהגות כזאת אינה מחייבת את ההליכה על גבול אי המוסריות, כפי שעשה בהמשך ברוך מאיר. בעקבות דמויות ספרותיות רבות ממוקדות מטרה שעשו דברים איומים אני חשה צורך לציין שהתמקדות יתרה, במיוחד במסגרת קרייריסטית של ארגון, או בעסק כלכלי, עלולה לגרום להקהיה רגשית ולכרסום באותנטיות. לכן צריך לקבל את ההנחיה הזאת בעירבון מוגבל, כדי להימנע מהפיכת הזולת לאמצעי במקום למטרה. אני גם תוהה אם אין עדיפות לגישה הפוכה שמדגישה דווקא את הדרך ולא את המטרה, במיוחד בתחומי העשייה הרוחנית. עם זאת, בעולם המעשי התמקדות במטרה היא דרך המלך להצלחה.
קליין גורסת שצריך לפעול על פי היש הנתון. הצלחה אינה דווקא תוצאה של שדרוג הכישורים. לדעתה צריך לפעול עם מה שיש ולנסות לגשר על הפער שבין המצב העכשווי ובין המצב המיוחל. השגת המטרה מורכבת מצעדים קטנים ותכליתיים של "ניהול עצמי ממוקד תוצאות". אין אדם שאינו יכול להפיק מעצמו יכולות של הצלחה, בהדרכה מתאימה כמובן, כאשר התוצאה היא שיפור לטווח קצר וגם הישג לאורך זמן ומינוף היכולות האישיות.
אחד המוטיבים החשובים בספר הוא מילוי הצרכים האישיים. לא די להצליח במובן החיצוני, אלא צריך למלא את הנפש. הצרכים הנפשיים מבדילים בין אדם לאדם, והצלחה בחיי הנישואין, גורסת המחברת, כרוכה בדמיון בצרכים הנפשיים. מי שממוקד בהשגת ביטחון ושלווה מוטב אולי שלא יינשא למי שאוהב בילויים סוערים. מוטב שיהיו לבני הזוג מושגים דומים על החיים, ובכך צריך להתמקד כשמחפשים בן זוג. ולגמלאים אומרת הפסיכולוגית ש“הצרכים המניעים אותנו אינם פורשים לגמלאות“ וניתן לספק אותם בדרכים שונות.
לשרוד בארגון
דיון רחב מוקדש בספר למעכבי הצלחה ויוצרי הצלחה – תכונות שמפריעות או מסייעות. קל לזהות את התכונות כאשר בודקים הצלחות וכישלונות לאורך זמן ואז מגלים תכונה שעמדה לנו לרועץ או הפיקה מאתנו את מיטבנו.
החלק האחרון של הספר עוסק באינטליגנציה התוצאתית כפי שהיא מתבטאת במסגרת של ארגונים שונים. הבעיה היא זיהוי המטרה האישית כאשר ישנן מטרות רבות בארגון, ולעתים הן מתנגשות זאת בזאת. גולת הכותרת של הפרק היא הנושא של קבלת עובדים לארגון באמצעות תשאול מפורט מאוד העוסק בהתנהגויות המעכבות והמוצלחות, על מנת לזהות את האינטליגנציה התוצאתית של המועמד. למרות שאינני מתיימרת להבין בארגונים, השיטה הזאת נראית לי מופרזת ומסורבלת וכמעט בלתי אפשרית. אבל כדאי להכיר את הדברים, לפחות כדי להתכונן כראוי לראיון עבודה, למקרה שהמראיין אימץ את השיטה.
הספר חשוב לאנשים צעירים שעדיין לא זיהו את מטרותיהם, וכן למי שמתוסכלים בעבודתם וחשים שלא מיצו את יכולותיהם ולכל מי שמנסה לשווא לשפר דברים בחייו ואינו מצליח. יש בספר אופטימיות גדולה ועצות טובות למכביר. מומלץ למי שאוהבים וצריכים להשקיע בהתפתחות אישית.
פורסם במוסף'שבת', 'מקור ראשון', כ"ב בסיון תשע"ד, 20.6.2014
