שיפוט מהיר
טיט
דרור בורשטיין, כתר, 331 עמ'
"טיט" של דרור בורשטיין הוא הברקה – אך חשוב מכך, ושכיח פחות: הברקה המחדשת את הברק שלה בכל עמוד. בין ספרי המקור שהופיעו מאז 1 ביולי האחרון, ראש השנה לפרס ספיר, ושהזדמן לי לקרוא, זה הספר השני הנראה לי טוען רציני לכתר. ומעניין שגם את הראשון, "תיקון אחר חצות" של יניב איצקוביץ', הוציאה לאור "כתר", שהנה פורסם כי היא עומדת למכירה.
"טיט" מספר מחדש את ספר ירמיהו. הוא עושה זאת מתוך מזיגה יצירתית, גאונית לעתים, בין המציאות ביהודה סביב חורבן בית ראשון לבין המציאות הטכנולוגית והתרבותית בירושלים בת זמננו. ירמיהו כ"ץ מענתות, משורר צעיר המקבל התקפי נבואה, הוא גיבורו. בן גילו וידידו מילדות, מתניה בן יאשיה למשפחת המלוכה, משורר היפסטר המתמתג כחובב התרבות האשורית המובסת, הוא גיבורו השני.
העלילה המבצבצת בספר ירמיהו בערבוב זמנים מובאת כאן בסדר כרונולוגי. הסבך הגיאו–פוליטי שמלכי יהודה היו נתונים בו, בין סדן מצרים לפטיש בבל, מתבאר היטב, וכמוהו גם קטעי נבואות ירמיהו בספרו ובספר איכה. קטעים אלה מוטמעים להפליא בעלילה נוגעת ללב אך גם סאטירית המדברת אל הקורא העכשווי: בסיפורם של המשורר ירמיהו ואביו הרופא מהדסה חלקיהו, המדוכא מאז מות בתו מהמחלה שהוא חוקר; סיפורם של המלך הגולה ופסנתרן הקונצרטים יהויכין ושל המלך יהויקים המתגורר בפרויקט הולילנד ומסיים את חייו בתוך קערת החומוס הגדולה בעולם.
וישנו גם מבקר הספרות האימתני בְּרוֹךְ, דמות סאטירית השבה ומופיעה בעלילה עד שהיא מתמזגת עם נביא השקר חנניה בן עזור. בראיון רדיו סיפר בורשטיין שהספר היה כמעט מוכן לו בראש, אבל רק כשעלתה בדעתו הדמות הלא–מקראית הזו ידע שהרעיון אפוי. טעות: ברוֹך תבלין חביב, אך גם בלעדיו היה לבורשטיין רומן מצוין ביד. השערות סומרות למחשבה שבלי ברוך בורשטיין היה מוותר על הכול.
הקורא האידיאלי הוא זה שיפיק מ"טיט" שתי תועלות מקבילות, לבד מהחוויה האסתטית: פירוש לספר ירמיהו וסאטירה עכשווית. ירמיהו הוטבע בבור טיט ונמשה ממנו ברגע האחרון, אך דומה שיש עוד טעם בשמו של הספר. המילה "טיט" היא פלינדרום, קריאתה בהיפוך זהה לקריאתה הרגילה – ואכן, הדו–כיווניות, מן העבר להווה ובחזרה, היא סגולתו של הספר והיא המפתח להבנתו. מי שיקרא אותו כאלגוריה פוליטית מן העת העתיקה לזמננו גם יתאכזב וגם יחמיץ.
פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ח' אדר ב תשע"ו, 18.3.2016
