מקודשת |לאה קליבנוף

למאיר

הֲרֵי אֲנִי מְקֻדֶּשֶׁת לְךָ בְּטַבַּעַת זוֹ עַל מְנַת שֶׁלֹּא אֶחְדַּל לְהָעִיר אוֹתְךָ בַּלֵּילוֹת
דּוֹחֶפֶת אֶת הַמַּתֶּכֶת הַקָּשָׁה בֵּין צַלְעוֹתֶיךָ לְהַכְאִיב
עַד שֶׁתַּקְשִׁיב
אֵיךְ אַעֲלֶה בָּאוֹב כָּל יוֹם וְיוֹם מִן הַשָּׁנִים הַמֵּתוֹת הָהֵן
וְאֵיךְ אַפְצִיר וְאֶתְחַנֵּן עַד שֶׁאֲדוֹבֵב בִּשְׁבִילְךָ כָּל שֶׁבֶר וְשֶׁבֶר מִשִּׁבְרֵי הַכֵּלִים
שֶׁנִּסִּיתִי לִרְחֹץ בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת תָּמִיד
וְלֹא אֶשְׁכַּח גַּם אֶת שִׁבְרֵי הַסֵּפֶל הַהוּא שֶׁשָּׁבַרְתִּי בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת (ה‘ בְּטֵבֵת התשמ"ג)
עִם תְּמוּנַת הַחֲתוּלָה הָאֵם וְהַגּוּר שֶׁלָּהּ בְּשָׁחֹר לָבָן וּפֶה אָדֹם
וְנִסִּיתִי לְהַדְבִּיק

וְחָתַכְתִּי אֶת הָאֶצְבַּע עַד זוֹב דָּם.
הֲרֵי אֲנִי מְקֻדֶּשֶׁת לְךָ בְּטַבַּעַת זוֹ עַל מְנַת שֶׁלֹּא אֶחְדַּל מִלִּכְבֹּל אוֹתְךָ
בַּמַּתֶּכֶת הַמְּחֻשֶּׁלֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּרְחַק
עַד שֶׁתִּצְעַק
מֵרֹב שֶׁאֶתֵּן בִּשְׁבִילְךָ בְּמִלִּים כָּל רֶגַע וָרֶגַע מִן הַשָּׁנִים הַמֵּתוֹת הָהֵן
מֵרֹב שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ עַל כָּל הַחֲצָאִיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת וְחֻלְצוֹת הַתְּכֵלֶת וְגַרְבֵּי הַנַּיְלוֹן
שֶׁהִלְבִּישׁוּ אוֹתִי לְהִסְתַּתֵּר
וְלֹא אֶשְׁכַּח גַּם אֶת הַכַּפְתּוֹר הַהוּא שֶׁנִּתַּק מִשַּׁרְווּל הַחֻלְצָה בְּיוֹם ה‘ בְּטֵבֵת
שָׁנָה אַחַר־כָּךְ בִּשְׁתֵּי דַּקּוֹת לִשְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר
כְּשֶׁרַצְתִּי מוֹעֶדֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַחֵר

וְהִתְלַכְלֵךְ מְאֹד בַּבֹּץ וְגַם אֲנִי.
וְלֹא אֶשְׁכַּח לְסַפֵּר שׁוּם רֶגַע
וְלֹא אֶשְׁכַּח לְסַפֵּר שׁוּם פְּרָט
מְלַקֶּטֶת אוֹתָם מִן הַסְּבָכִים וְהַנְּבָכִים
עַד שֶׁתִּכְלֶינָה הַמִּלִּים וְאֶשְׁכַּח
וְשׁוּב אֶזָּכֵר תָּמִיד אֶזָּכֵר לְסַפֵּר
שֶׁהֲרֵי אֲנִי מְקֻדֶּשֶׁת לְךָ בְּטַבַּעַת זוֹ עַל מְנַת
שֶׁלֹּא אֶשְׁתֹּק שֶׁלֹּא אֶשְׁתֹּק שֶׁלֹּא אֶשְׁתֹּק
עַד שֶׁאַתִּיךְ אֶת הַמַּתֶּכֶת הַקָּרָה

בְּהֶבֶל פֶּה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ט' אייר תשע"ד, 9.5.2014